ו' כסלו תשע"ט    
תרגום חדש
תרגומו החדש של הרב ד"ר אליהו רחמים זייני לספרו של הרב אליהו בן-אמוזג: 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי', מגיש לקורא הישראלי את קווי המתאר המדויקים של "הסילוף הגדול בהסטוריה": כיצד ניכסה ועיוותה הנצרות את תורתם של היהודים ויצרה דת 'חדשה'.
לפני 150 שנה היתה זו סוגיה תיאולוגית היום היא נוגעת בחיי לוחמינו
לנוכח החילחול המסוכן של תפיסות עולם נוצריות לתובנות ההנהגה המדינית והצבאית ולנוכח השפעתן המעשית על העולם האינטלקטואלי האקדמי והתקשורתי של ישראל בעת הזו.
הסילוף הגדול בהיסטוריה
להבין את ההבדל התהומי בין יהדות לנצרות ומה גזלה הנצרות מהיהדות. במסה מרתקת חושף הרב בן אמוזג את האופן המדויק בו שאבה הנצרות מתוך היהדות את מקורותיה, תוך עריכתם וסילופם. להבין לעומק ולברר סוף סוף את ההבדל העמוק בין יהדות לנצרות.
גדולה החובה המוטלת על כל אחד ואחד לעצור את הסחף התודעתי, לבלום את השפעת הטישטוש לדעת להבחין בסילוף המשתלט, על שגרת חיינו. לנטרל את השפעת שטיפת המוח הפוסט מודרנית
סיכום פרקי הספר
בפרק הראשון מביא הרב בן אמוזג כמה הערות רקע לספר ושואל אם יש בסיס ליומרות המוסר הנוצרי כלפי הפילוסופיה והפגניות. הוא מצביע על האבסורדיות והחוצפה שביומרת הנצרות לעליונות כלפי היהדות.
הוא מוכיח שהרעיון של התגלות חוזרת הוא לא רק חשוד וחסר תועלת, אלא גם חוזר נגד הנצרות. הרב מציין את נזקיו וחולשותיו של המוסר הנוצרי ומגדיר את תנאי ההשוואה בין המוסר היהודי למוסר הנוצרי.
בפרק השני דן הרב בדוקטרינות המשמשות יסוד למוסר הנוצרי. הרב מתאר את ביטול התורה בידי הנצרות והשפעתו של בטול זה על המוסר. הוא דן במחלוקת בין הקתוליות לפרוטסטנטיות, בבוזה של הנצרות לגוף ובאופן בו מובילה המיסטיקה לחוסר מוסריות וחומרנות. הוא מראה כיצד זרעי אי-המוסריות של הנצרות טמונים כבר באוונגיליון.
בפרק השלישי מציג הרב את התוצאות ההסטוריות של עקרונות היסוד של הנצרות – את הכתות השונות של השחיתות הגנוסטית, את קלקולי המוסר הפרוטסטנטים, ואת האופן בו נקיה העבריות מכל הנגעים הללו.
בפרק הרביעי מתעמת הרב חזיתית עם המוסר הנוצרי ומראה כיצד שאב את כל יסודותיו מתוך המוסר היהודי, תוך הכנסת עיוותים שרוקנו מוסר זה מתוכן.
בפרק החמישי מראה הרב כיצד עברה הנצרות מענווה אל שנאת העולם הזה ועוני מרצון. הוא מצביע על הגניבה הספרותית שגנבה הנצרות מספרות הקבלה היהודית, וכיצד שונו עקרונות שונים כדי שיתאימו לדוגמה הנוצרית.
בפרק השישי דן הרב במקור גאוותה של הנצרות: החסד הנוצרי, ומראה כיצד חוסר האבחנה בין חוק אזרחי לחוק מוסרי והפיכת החסד לעקרון המנחה של כל מוסר, גמרה לצמיחתה של אי-מוסריות מפלצתית המטפחת את הרשעה והאי-מוסריות בעולם בשם החסד.
בפרק השביעי מרחיב הרב את דיונו בחסד ונוגע בשאלת האוניברסליות הנוצרית בהראותו שדווקא אוניברסליות זו המטשטשת את כל הגבולות, הורסת את החסד העולמי, לעומת היהדות הפרושית שידעה לאזן בין זהות לאומית לחסד אוניברסלי. הרב מצביע על האופן בו מטפחת היהדות את כבודו וחירותו של האדם, בעוד הנצרות מחוללת מלחמות דת.
בפרק השמיני דן הרב ביחסה של הנצרות לאוייבים אישיים ומראה כיצד היא מחוללת עמדות בלתי-מוסריות כלפי אויבים כאלה, בעוד היהדות יודעת לפסוע בנתיב המתינות ואהבת הגר, כאשר הנצרות מנסה לגזול ממנה פעם אחר פעם את 'התהילה' למוסר.
בפרק התשיעי כותב הרב על 'אהבת החוטאים' של הנצרות. הוא מצביע על מקורות התפיסה במאמרי התורה שבעל פה – כגון מאמרה של ברוריה שיש להתפלל שיתמו החטאים מהארץ, לא החוטאים – ומראה כיצד עוותה בידי הנצרות ליצור מוסר מפלצתי שאין לו כל קריטריון להבחין בין טוב לרע, בין צדיק לרשע.
בפרק העשירי מסכם הרב בחריפות את השוואתו בין המוסר היהודי למוסר הנוצרי – בהראותו כיצד לקחה לעצמה הנצרות פן אחד של היהדות – והפכה אותו לחזות הכל. הציטוט הבא מהפרק ה-11, משקף במידה רבה את תמצית בקורתו של הרב על הנצרות: "יש לזכור כיצד כל מה שאמרנו על הנצרות, על עיקרי אמונתה ועל מוסרה, אישש באופן מלא אמת זו, עליה הצהרנו מייד בתחילת הדיון שלנו, דהיינו, שמבין שני האובייקטים, שני האינטרסים שחובקת העבריות, המהווים את עיקרי אמונתה, עבודת ה' שלה ותקוותיה: העולם הזה והעולם הבא, השמיים והארץ, הטבעי והעל-טבעי ו- (אם ננקוט בלשון הקבלה, שהיא גם לשונה של הנצרות) האם העליונה והאם התחתונה, דבקה הנצרות באופן בלעדי באם העליונה, בעולם הבא, בנצח, ובמלכות עולם התחיה העומדת להופיע בכל רגע. היא העריכה רק את האינטרסים והתקוות הקשורים לאותה אם עליונה, תוך שהיא מפגינה רק בוז, הזנחה ושכחה כלפי חיי העולם הזה וכל הקשור אליהם. יתרה מזאת, ראינו כיצד כאשר אילצו הנסיבות את הנצרות לדחות את הקיום החדש שהבטיחה, והאינטרסים והצרכים של העולם הזה צרו עליה ותבעו במפגיע את פתרונם, היא יצקה את רוחה זו לתוכם, את הסגידה הבלעדית לחיים ולאינטרסים של הנצח, את שעבודם התמידי של תנאי ההווה, על זכויותיהם וחובותיהם למצב בדיוני זה, ליצירה דימיונית זו של מלכות עתידית של תחיית המתים, אליה שייכה את עצמה להלכה אם לא למעשה. מאז ומעולם לא היתה הנצרות אלא עבריות קטועת-אברים זו, שניטל ממנה אותו מרכיב המקשר אותה אל חיי העולם הזה: הגוף, המשפחה, החברה, המולדת, ובעצם כל צורות החיים האפשריות. ראינו כיצד דבקה הנצרות תמיד בפולחן החלקי של עבריות רוחנית, של האמונה כשלעצמה, של המצפון האינדבידואלי – פולחן בו יכול האדם, המלא בוז לגוף, לחיים, לחברה ולאומה, להסתגר בתוך עצמו ולהתנתק לחלוטין."
בפרק ה-11 כותב הרב על האיסלם: "מוחמד מעצב ומסדיר את העולם הבא על פי דוגמתו של העולם הזה. הוא מעביר את כאביו, עינוגיו, תאוותיו וגחמותיו, של העולם הזה, את הנאותיו ותענוגות בשריו, אל העולם הבא, עד כי גם תחיית המתים עצמה אינה אלא המשך וחזרה על חיי העולם הזה. במילה אחת: האיסלם אימץ מתוך היהדות בעיקר את צידה החברתי והמדיני, בעוד הנצרות העדיפה לדבוק בצידה הדתי והמטפיזי. הדת האחת, בדחותה את חלקה הרוחני של היהדות, דרדרה את מדיניותה לברבריות, בעוד השניה, מתוך מרחקה מחיי החברה של היהדות, היתה לדת סגפנית. משני הצדדים כאחד אנו מוצאים שוב עבריות קטועה שעוותה באחד מאבריה החיוניים".
בפרק ה-12 ממשיך הרב לדון באיסלם בהראותו כיצד לקח מוחמד, בדיוק כמו יש"ו לפניו, אלמנטים שונים מתוך היהדות ועשה בהם כראות עיניו כדי ליצור את דתו החדשה, ובסופו של דבר חולל אף הוא דת שכל שאיפתה לכפות את האמונה בכוח הזרוע: "בין המלחמה היהודית למלחמות הנצרות והאיסלם יפרידו תמיד כל ההבדלים הללו שזה עתה ציינו, כל המרחק המפריד בין התורות, התהום שכרו בני האדם בינותן. האחת תישאר מלחמת מגן או לכל היותר מלחמה מדינית, בעוד האחרות לא תוכלנה להיות אלא מלחמות דת".
להזמנות התקשר עכשיו !
או מלא את פרטיך ונחזור אליך
כרטיס הספר
עורך הסדרה: הרב ד"ר אליהו רחמים זייני
עריכת עברית ומחקר ביבליוגרפי: א"ש פלד
עיצוב העטיפה: זהבה ולדמן
המוציא לאור: ישיבת 'אור וישועה'

287 עמודים
17 ס"מ x 24.3 ס"מ

מחיר קטלוגי: 75 ₪
מחיר היכרות: 60 ₪ בלבד (לא כולל משלוח)

ניתן להשיג:
- בישיבה בטל' 04.8121048, שלוחה 105
   או בסל': 050.4665700 (יוסי),
- בהוצאת ארז, בן ציון 23 ירושלים - 052-2408924
תוכן העניינים
מספר הבהרות מאת הרב ד"ר אליהו רחמים זייני
9
לתרגום החדש לעברית
32
הקדמה קצרה
40
הקדמת איימה פאלייר: חייו ויצירתו של הרב בן-אמוזג (בקצרה)
42
הקדמת הרב בן-אמוזג למהדורה הראשונה
48
הקדמת יהושע יהודה למהדורה השלישית
52

חלק ראשון: מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי
57
פרק ראשון: הערות רקע
59
פרק שני: הדוקטרינות המהוות את יסודות המוסר הנוצרי
75
פרק שלישי: תוצאות הסטוריות
97
פרק רביעי: המוסר הנוצרי
109
פרק חמישי: מענווה אל עוני מרצון
129
פרק שישי: חסד
147
מבוא ואזהרה לפרקים 7, 8, 9
169
פרק שביעי: חסד אוניברסלי
171
פרק שמיני: אויבים אישיים
195
פרק תשיעי: אהבת החוטאים
211
פרק עשירי: בטחון בה'
231

חלק שני: עיקרי אמונתו ומוסרו של האיסלם
247
פרק ראשון: עיקרי האמונה
249
פרק שני: הפולחן והמוסר
271
חשיבות לימוד דברי הרב אליהו בן-אמוזג זצ"ל
283
תודות
287