כ' אב תשע"ט
אקטואליה » כ"ד תמוז תשס"ט
כ"ד תמוז תשס"ט
התבהמות


ההחלטה להרוס ביתו של רועי קליין הי"ד, הינה אחת ההחלטות הבזויות ביותר שידעה מדינת ישראל (אם בכלל ניתן להזכיר שם ישראל על תועבה כזו). כל מי שידו בהחלטה זו הוכיח שאין בו שום רגש אנושי, שום רחמנות על אלמנה ויתום, והא הורס עד היסוד את כל רצון לשרת את המדינה ולהקריב למענה. אם זהו היחס והגמול 'שמשלמת' המדינה למי שמסר את חייו בצורה כה עילאית, צריך להיות אידיוט כדי לשרת מדינה כזו.
ולשאול היכן נעלם הרגש היהודי על ברכיו חונכו מאות דורות של 'כל אלמנה ויתום לא תענון', היא לצערנו שאלה מיותרת בדור שחלקים ממנו הרימו מערכת משפט לא לנו, ולה שום קשר עם ערכי ישראל למדרגה של אלילות, וחלקים אחרים חושבים רק על הנאתם וטובתם (כי חייבים להודות שלא שמענו כל גינוי מצד גורמים דתיים בכנסת שאינם מעודדים שירות בצבא, כאילו אפילו לא חשוב מי נפגע, ואפילו אם ירא שמיים היה, מרגע שהוא משרת בצבא אין עולמו נוגע להם), וחלקים אחרים כורעים ומשתחווים לפני מערכות המדינה כאילו היוצא מפיהן דבר ה' הוא).
בימים אלה, בהם עם ישראל זוכר את חרבנותיו, כל מי שזיק של יראת שמיים מקנן עדיין בלבו חייב להרים בכוח את קולו, ולהזכיר את יסוד הרחמנות היהודית כלפי יתום ואלמנה לפני שהקב"ה אבי יתומים ודיין אלמנות יגיב, בבחינת 'כי צעוק אליי ושמעתי כי חנון אני'.
ובחברתנו הכללית, הראשונים שעליהם להרים את קולם הם שר הבטחון והרמטכ"ל לפני שכל מוטיבציה תיעלם מהדור הצעיר הרואה וכואב עד עומק נפשו. חובתם המוסרית המינימלית תובעת מהם לעמוד בפרץ נגד משפט עוול זה על מנת שלא ישאר לדיראון עולם.


נצבים
הרב חננאל זייני יצ"ו - ר"מ בישיבה
מילת חיפוש ¹:
תחום: